תחתונים לבריחת שתן ועור בריא בלי גירויים ובלי ריח
כשאנשים מתחילים ללבוש מוצר ספיגה, הם חוששים בעיקר משני דברים. הראשון הוא שיריחו אותם. השני הוא שהעור ייפגע. שני החששות מוצדקים, אבל שניהם ניתנים לפתרון כמעט במלואו. ריח וגירוי הם לא חלק הכרחי מהשימוש, הם סימן שמשהו בשגרה צריך תיקון קטן. ברגע שמבינים מה גורם להם, קל מאוד למנוע אותם.
המאמר הזה מתמקד בצד של העור וההיגיינה. הוא מתאים למי שכבר לובש מוצר ספיגה ונתקל באדמומיות או בריח, למי שמתחיל עכשיו ורוצה למנוע בעיות מראש, ולבני משפחה ומטפלים שעוזרים לאדם מבוגר. נדבר על הבחירה במוצר, על קצב ההחלפה, על רחצה ועל סימנים שמחייבים פנייה לאיש מקצוע.
למה העור נפגע ואיך זה מתחיל
העור שלנו בנוי להתמודד עם לחות לזמן קצר. הוא לא בנוי להיות רטוב שעות. כשהעור חשוף לשתן לאורך זמן, השכבה החיצונית שלו מתרככת ונחלשת, והוא נעשה רגיש לחיכוך ולחיידקים. בשתן יש גם רכיבים שמשנים את רמת החומציות של העור, ומחלישים את ההגנה הטבעית שלו. התוצאה היא אדמומיות, צריבה ולפעמים פצעים.
אצל מבוגרים העור דק ויבש יותר, וההחלמה שלו איטית. מה שאצל אדם צעיר יעבור ביום, אצל אדם בן שמונים יכול להימשך שבוע. לכן אצל אוכלוסייה מבוגרת המניעה חשובה במיוחד. אצל מי שיושב או שוכב הרבה, הלחץ הממושך על אותו אזור מוסיף עוד סיכון, ושם צריך להיזהר במיוחד מפצעי לחץ.
הגורם השני הוא חיכוך. תחתון לבריחת שתן במידה לא נכונה משפשף את העור בכל צעד. תחתון צר מדי לוחץ על הירכיים ומשאיר סימנים אדומים. תחתון רחב מדי יוצר קפלים שמשפשפים ומאפשר דליפה לצדדים, ואז השתן מגיע לאזורים שלא מוגנים. בשני המקרים, תיקון המידה פותר חלק גדול מהבעיה.
הגורם השלישי, שאנשים לא תמיד חושבים עליו, הוא הרחצה עצמה. שפשוף חזק במגבת, סבון ריחני וחריף ומים חמים מדי מסירים את שכבת השומן הטבעית של העור. דווקא מתוך רצון להיות נקיים מאוד, אנשים פוגעים בעור יותר מאשר השתן עצמו. ההיגיינה הנכונה היא עדינה, לא אגרסיבית.
כדאי לזכור שהבעיה לא תמיד מתחילה מהשתן עצמו. אנשים שסובלים גם מבריחת צואה, אפילו בכמות קטנה, חשופים לגירוי חזק הרבה יותר, כי השילוב של שני הנוזלים פוגע בעור במהירות. במקרה כזה ההחלפה צריכה להיות מיידית, והניקוי יסודי ועדין במיוחד. אם יש בריחת צואה, חשוב לספר על כך לרופא, כי לעיתים יש לה סיבה שאפשר לטפל בה.
השגרה שמגינה על העור
הכלל הראשון הוא החלפה בזמן. לא כשהתחתון מלא לגמרי, אלא כשהוא רטוב. כל דקה שבה העור במגע עם לחות מוסיפה לסיכון. מי שמחליף פעמיים ביום ורואה גירוי, ינסה להחליף שלוש פעמים ויבדוק אם יש שיפור. לעיתים קרובות זה כל מה שצריך. הכמות הנוספת עולה מעט, והחיסכון בטיפול בעור שווה את זה.
הכלל השני הוא רמת ספיגה מתאימה. נשמע מפתיע, אבל רמה גבוהה מדי לא תמיד טובה לעור. היא אמנם מחזיקה יותר, אבל היא גם מעודדת לדחות את ההחלפה. רמה נמוכה מדי, מנגד, מתמלאת מהר ומשאירה את העור רטוב. אצל טנה יש Normal, Plus ו Super, ואצל אברי פלקס הספרה ליד המידה מסמנת את הרמה. בוחרים את זו שמתאימה לקצב ההחלפה שלכם.
הכלל השלישי הוא רחצה עדינה. בכל החלפה, מנקים את האזור במגבון לח בלי בושם ובלי אלכוהול, או במים פושרים. מייבשים בטפיחות עדינות ולא בשפשוף. פעם ביום, במקלחת, אפשר להשתמש בסבון עדין או בתחליב רחצה ייעודי לעור רגיש. סבונים ריחניים ומוצרים עם אלכוהול כדאי להשאיר בצד.
הכלל הרביעי הוא שכבת הגנה. משחת הגנה ייעודית, שנמכרת בבתי מרקחת, יוצרת מחסום דק בין העור לבין הלחות. מורחים שכבה דקה אחרי הניקוי ולפני לבישת התחתון החדש. חשוב לא להגזים בכמות, כי שכבה עבה מדי עלולה לפגוע ביכולת הספיגה של התחתון. רוקח יוכל להמליץ על משחה שמתאימה לשימוש יומיומי.
הכלל החמישי הוא אוויר. כשאפשר, כדאי לתת לעור לנשום כמה דקות בין החלפה להחלפה. אצל מי שנמצא בבית, אפילו עשר דקות על מגבת או סדינית סופגת עושות טוב לעור. בלילה אפשר להיעזר בסדינית על המזרן. בדש מדיקס יש סדיניות חד פעמיות של שקמה מבית דיפנד ושל אבנה, וגם סדיניה רב פעמית.
הקיץ הישראלי מוסיף אתגר משלו. בחום ובלחות של אוגוסט העור מזיע יותר, והזיעה מצטרפת ללחות שבתוך התחתון. בימים האלה כדאי להחליף בתדירות גבוהה יותר, להעדיף בגדים קלים ומאווררים ולהקפיד על מקלחת קצרה בערב. מי שנמצא בחדר ממוזג רוב היום יחווה פחות בעיות, אבל גם שם כדאי לא לדחות את ההחלפה.
בחירת המוצר עצמו משפיעה על העור יותר ממה שנדמה. לכל מותג יש תחושה אחרת, גם אם על הנייר הם נראים דומים. יש מי שמרגיש טוב יותר עם טנה, יש מי שמעדיף את אברי פלקס, ויש מי שמוצא שפריבל, בריז או יורופלקס נעימים לו יותר. כדאי לנסות שני מותגים במקביל במשך שבוע, ולבחור לפי התחושה ולפי מצב העור.
הריח ומה באמת גורם לו
ריח הוא נושא רגיש, ואנשים רבים מתביישים לשאול עליו. כדאי לדעת שמוצר ספיגה תקין שמוחלף בזמן כמעט לא משאיר ריח. הליבה הסופגת קולטת את הנוזל ונועלת אותו פנימה. כשיש ריח מורגש, כמעט תמיד הסיבה היא אחת מהבאות, החלפה מאוחרת, שתן מרוכז, זיהום, או אחסון לא נכון של מוצרים משומשים.
שתן מרוכז הוא הגורם שהכי מפתיע אנשים. מי ששותה מעט, מתוך רצון לדלוף פחות, מייצר שתן כהה וחריף יותר עם ריח חזק. ההמלצה היא לשתות כמות רגילה של מים לאורך היום. השתן יהיה בהיר יותר, הריח ייחלש, והשלפוחית פחות תתגרה. אצל מבוגרים השתייה חשובה גם כדי למנוע התייבשות ובלבול.
שינוי פתאומי בריח הוא סימן שכדאי לשים לב אליו. ריח חזק מהרגיל, שתן עכור או צריבה בזמן הטלת שתן עשויים להעיד על זיהום בדרכי השתן. זה נפוץ מאוד אצל מבוגרים, ובמקרים רבים מגיע גם עם החמרה פתאומית בבריחה. במצב כזה לא מחליפים מוצר, אלא פונים לרופא לבדיקת שתן.
אחסון המוצרים המשומשים חשוב גם הוא. תחתון שנזרק לפח פתוח בשירותים ישאיר ריח בכל הבית. הפתרון הוא לגלגל אותו, להכניס לשקית אטומה ולסגור היטב. שקיות לחיתולי תינוקות מתאימות מצוין, וחלקן מגיעות עם ריח עדין. את הפח כדאי לרוקן כל יום, ולא לחכות שיתמלא.
יש אנשים שמנסים לפתור ריח עם בושם, דאודורנט או מגבונים ריחניים במיוחד. זה מסתיר לרגע, אבל לא פותר, ולעיתים קרובות מגרה את העור עוד יותר. הריח הוא סימן, ומה שצריך הוא לטפל בסיבה שלו. ניקוי במגבון עדין, תחתון לבריחת שתן נקי ושתייה מספקת יעשו הרבה יותר מכל ריח חזק שמכסה על הבעיה.
מטפלים בבית אבות או בבית מספרים שהקביעות היא הסוד. אותו מוצר, אותה משחה, אותו קצב החלפה, ואותה דרך לייבש. כשמשהו משתנה, קל יותר לזהות מה גרם לבעיה. כדאי לרשום ביומן פשוט מתי הוחלף התחתון ומה היה מצב העור, כך שגם מטפל מחליף יוכל להמשיך בדיוק מאותה נקודה.
גם הבגדים משפיעים. מכנסיים מבד סינתטי שאינו נושם לוכדים חום ולחות, ויוצרים סביבה שבה ריחות מתפתחים. בגדי כותנה, בדים מנדפים ומכנסיים רחבים מעט מאפשרים לאוויר לזרום. זה שינוי קטן בארון, אבל הוא משפיע גם על העור וגם על הריח לאורך היום.
אצל בני משפחה ומטפלים, יש עוד נקודה רגישה. אדם מבוגר לא תמיד מרגיש שהוא רטוב, בגלל ירידה בתחושה או בזיכרון. במצב כזה החלפה לפי לוח זמנים קבוע עדיפה על המתנה לבקשה. אפשר לקשור את ההחלפה לפעולות קבועות, כמו לפני ארוחות ולפני השינה, וכך זה הופך להרגל ולא לאירוע.
סוכרת היא גורם נוסף שכדאי להכיר. אצל אנשים עם סוכרת לא מאוזנת, השתן מכיל סוכר שמעודד צמיחה של פטריות, והעור מחלים לאט יותר. מי שיש לו סוכרת ולובש מוצר ספיגה צריך להקפיד במיוחד על החלפה בזמן ועל ייבוש. גירוי שחוזר שוב ושוב עשוי להיות סימן לכך שכדאי לבדוק שוב את איזון הסוכר עם הרופא.
סימני אזהרה שמחייבים פנייה לאחות או לרופא כוללים פצע פתוח, עור שמתקלף, אדמומיות שמתפשטת או כהה, כאב, חום או הפרשה. גם גירוי שלא משתפר אחרי כמה ימים של טיפול ביתי צריך בדיקה. לפעמים מדובר בפטרייה, שדורשת משחה אחרת, ולפעמים בתחילתו של פצע לחץ, שחשוב לטפל בו מוקדם.
כדאי גם לבדוק מדי פעם את המידה מחדש. ירידה או עלייה במשקל משנות את ההתאמה, ותחתון שהתאים לפני חצי שנה עלול להתחיל לשפשף או לדלוף. מדידה פשוטה של מותניים וירכיים מול טבלת היצרן לוקחת דקה. בדש מדיקס יש מגוון מידות, מ S ועד XXL אצל חלק מהמותגים, כך שקל למצוא את ההתאמה המדויקת.
אחרי כמה שבועות של שגרה נכונה, רוב האנשים מגלים שהעור נרגע והריח כבר לא מטריד אותם. השילוב של מוצר מתאים, החלפה בזמן, רחצה עדינה ושתייה מספקת הוא כל מה שצריך. תחתון לבריחת שתן נכון לא אמור להזכיר לכם את עצמו, לא בעור ולא באף.
ואם יש לכם שאלות על המוצר עצמו, על מותג שמתאים לעור רגיש או על רמת הספיגה, אפשר להתקשר לדש מדיקס ולקבל ייעוץ לפני ההזמנה. שאלות על העור עצמו, על פצעים או על גירוי שלא עובר, כדאי להפנות לאחות בקופת החולים או לרופא המשפחה. השילוב של שני סוגי הייעוץ נותן את התוצאה הטובה ביותר.
למה העור מאדים מתחת לתחתון הסופג?
הסיבות הנפוצות הן לחות ממושכת בגלל החלפה מאוחרת, מידה לוחצת שגורמת לחיכוך, או סבון חריף בזמן הרחצה. תיקון של שלושת אלה פותר את רוב המקרים.
איך נמנעים מריח?
מחליפים בזמן, שותים מספיק מים כדי שהשתן לא יהיה מרוכז, ושומרים את התחתונים המשומשים בשקית סגורה עד הזריקה. מוצר מתאים במידה הנכונה נועל את הנוזל ומפחית ריח.
האם כדאי להשתמש באבקת טלק?
רוב אנשי המקצוע לא ממליצים על טלק באזור הזה. עדיף ייבוש עדין במגבת ומשחת הגנה ייעודית, שאינה פוגעת בספיגה של התחתון.
מתי פונים לרופא בגלל העור?
כשיש פצע פתוח, אדמומיות שמתפשטת, כאב, הפרשה או חום, או גירוי שלא משתפר אחרי כמה ימים של טיפול ביתי.
האם יש דגמים לעור רגיש?
רוב המותגים כוללים שכבה פנימית רכה שמרחיקה לחות מהעור. כדאי לנסות כמה מותגים, כמו טנה, אברי פלקס, פריבל ובריז, ולבחור את זה שמרגיש הכי נעים.
